בימים בהם אנו נאלצים לצבור "שעות זום" רבות ומתישות מדי יום, גם כלומדים וגם כמלמדים, ראוי לשאול את עצמנו: האם הרצאה היא הדרך הטובה ביותר ללמוד?
בשנים האחרונות ובייחוד מאז פרוץ הקורונה, רבים הספידו את ההרצאה ככלי מיושן שאינו אפקטיבי ללמידה. עוד בשנות החמישים פורסמו מאמרים על טווח הקשב ההולך ומידרדר של הנוער, שעומד על כ10-15 דקות בזמן הרצאה. דו"ח של מיקרוסופט שפורסם בכתב העת "טיים" אף מדבר על שמונה שניות טווח קשב, שניה אחת פחות מדגי זהב!
פרופ' ברדברי מביה"ס לרפואה בשיקגו חושב אחרת: במאמרו ניסה לאתר את המקור של כללי האצבע הנפוצים לגבי טווח הקשב של סטודנטים וטוען שהם ניצבים על כרעי תרנגולת מבחינת התוקף המדעי שלהם. לטענתו, אין היום הוכחות מחקריות של ממש בנוגע לטווח קשב ירוד בהרצאות.
בעידן שבו כל חיפוש בגוגל מניב עשרות אלפי תוצאות, מהן קשה לסנן את הרלוונטיות והמהימנות ביותר, מזכיר ברדברי גם את היתרונות של ההרצאה. הרצאה יכולה לסייע כפתיחה ומבוא לנושא חדש, כמתווכת של ידע שמונעת הצפת מידע וכדרך טובה ללמוד ממומחים. אז מה דעתכם? ההרצאה עוד כאן להישאר? לעיון במאמר מכתב העת Advances in Physiology Education: