שלושת כללי הזהב לכתה הפוכה אפקטיבית

הגלים הראשונים של הקורונה יוכתרו כעידן הזום בלמידה. אבל מדוע הלמידה צריכה להיות סינכרונית? איך אפשר להשתמש במרחב ובזמן המשותפים לאינטראקציה אנושית משמעותית? אנשי ונשות חינוך ברחבי העולם משתפים בתובנות שלהם סביב ההצלחות של הכתה ההפוכה.

רבות דובר על הפוטנציאל הגלום בכתה ההפוכה בה הלומדים והלומדות מובילים את תהליך הלמידה וצורכים מידע חדש בבית, בקצב שלהם, בדרך כלל באמצעים דיגיטליים, והכתה הפיזית הופכת לזירת חילופי רעיונות, למידה פעילה, דיון בקבוצות, פרוייקטים והנחייה על ידי המרצים.

הכתה ההפוכה הופכת בשנים האחרונות למוקד עניין הן עבור מוסדות להשכלה גבוהה והן בחינוך הפורמלי בבתי הספר משום שהיא מאפשרת יישום של שיטות הוראה חדשניות ומובילה לתוצאות חיוביות ושביעות רצון גבוהה. כמו כן, הנתונים הנאספים באופן אוטומטי מעבודתם של הלומדים מאפשרים למרצים הכנה ראויה לזמן המשותף בו ניתן יהיה לחזור על טעויות נפוצות, להעלות נושאים שהיה בהם עניין מיוחד או לפתוח לדיון שאלות שעלו במהלך הלמידה האישית. בסקירת ספרות של 71 מחקרים בנוגע לכתה הפוכה, נמצא שהיתרונות הנפוצים ביותר המדווחים הם שיפור בהישגי הלמידה, מעורבות, גמישות ושביעות רצון של הלומדים. האתגרים הגדולים הם סביב הכנה ראויה לשיעורים ועיצוב חכם של התכנים הדיגיטליים.

במדריך שיתופי ליישום כתה הפוכה שנוצר על ידי פרופסורים מאוניברסיטאות עילית בארה"ב, ריכזו את התובנות וההצלחות מנסיונם המצטבר וחלקו, בין השאר, שלושה כללי זהב להפיכת הכתה, אותם אני מביאה כאן בשינויים קלים:

שלושה כללי זהב לכתה הפוכה אפקטיבית

1. תכנון קפדני: סביבת הלמידה בתוך הכתה מובנית ומתוכננת בהקפדה. יש הסבורים שהכתה ההפוכה מאפשרת למרצה להפסיק להכין את השיעורים בכתה ולהפוך אותם לזמן פתוח של שאלות ותשובות או דיון. ההפך הוא הנכון. תכנון מוקפד של הזמן בכתה יהפוך אותו לאפקטיבי, מאתגר ומשמעותי.
   

2. למידה פעילה: פעילויות הלמידה בכתה צריכות לערב כמות נכבדת של שאלות, פתרון בעיות ולמידה פעילה מסוגים שונים על מנת לסייע ללומדים ולומדות להיזכר, ליישם ולהרחיב את העקרונות הנלמדים מחוץ לכתה. הפעילויות נקשרות ישירות לחומר שנלמד מחוץ לכתה.
   

3. תמריצים ללמידה: יש לשלב תמריצים משמעותיים במודל על מנת לוודא שהלומדים והלומדות אכן לומדים מחוץ לכתה ומגיעים למפגשים. התמריצים יכולים ללבוש צורות שונות כגון ציון, תיאום ציפיות ברור, פעילויות בתוך הכתה ועוד.

אנשי ונשות הסגל שגיבשו את כללי הזהב הללו מעידים שאם מיישמים אותם, ישנם יתרונות גדולים לכתה ההפוכה, בדומה למה שנמצא בספרות המחקרית. הם מציינים בין השאר שיפור בהישגים לימודיים, אפקטיביות גדולה יותר של התכנים הדיגיטליים, יעילות וחסכון בעלות ההוראה, אינטראקטיביות גדולה יותר, הזדמנויות רבות יותר לאיסוף וניתוח נתונים על הלמידה, למידה מותאמת אישית ואפשרות לתמוך בהתמחות אישית או Mastery learning, עליה ניתן לקרוא בפוסט הזה.

דוגמא להצלחת המודל הזה היא מקורס באלקטרוניקה ומעגלים חשמליים במכללה בסן חוזה, קליפורניה. שם אחוזי המעבר של הקורס קפצו מ 59% ל- 91% בעקבות יישום של כתה הפוכה עם הרצאות וידאו בבית וזמן מתוכנן ומובנה בכתה שכלל בעיקר בחנים ופתרון בעיות. באוניברסיטת ויסקונסין אחוזי הסטודנטים שקיבלו בין 95-100 בבחינת הסיום בקורס בהנדסה עלה מ-3% ב-2008 ל- 45% ב-2012 בעקבות שינוי שיטת ההוראה לכתה הפוכה, ובקורס כתיבה בסטנפורד שבו סטודנטים וסטודנטיות התבקשו ללמוד בזמנם החופשי ולתת משוב לחיבורים שכתבו עמיתים שלהם, 77% מהם העידו שלמדו יותר מהמודל ההפוך ביחס להוראה מסורתית.

טיפים למהפכנים בתחילת הדרך: צעד אחר צעד לכתה ההפוכה

• השלב הראשון הוא פיתוח סילבוס או תכנית עם מטרות ברורות והערכות מותאמות.

• לאחר מכן מקליטים הרצאות מצולמות או מפיקים סרטוני וידאו.

• בוחרים את הפלטפורמה המתאימה לניהול התכנים והנתונים. כאן חשוב להדגיש שמטרת הטכנולוגיה היא לאו דווקא להפחית את האינטראקציה עם הסטודנטים. היא פשוט משנה את אופיה ופותחת אפשרויות חדשות.

• נותנים ללומדים וללומדות לצפות בסרטונים כשיעורי בית.

• מנחים פעילויות למידה פעילה בכתה.

• יוצרים הזדמנויות למתן משוב (מקשיבים באמת!) ומנתחים את הנתונים הנאספים בתהליך הלמידה. מומלץ מאוד גם לשתף רעיונות ותובנות עם עמיתים ולשמוע על הצלחות וטעויות שעשו אחרים.

• עורכים שינויים בתכנים ובאסטרטגיות ההוראה כדי לשפר את חויית הלמידה. כאן האפשרויות הן רבות: שילוב תכנים שנוצרו על ידי תלמידים, שילוב למידת עמיתים ומשוב עמיתים, הכנסת שאלונים בתוך סרטוני הוידאו ועוד.

• לבסוף, חישבו תמיד על נקודת המבט של הלומדים והלומדות, מה יעורר בהם מוטיבציה, מה יגרום להם להיכנס, לחקור, לשאול ולהעמיק.

בהצלחה במהפכה ההפוכה!